תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ה׳

« תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ב׳ תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ו׳ »

5 סוטה פתח ↗

וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְגוֹ׳״.

7 סוטה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר: עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה״.

8 זבחים פתח ↗

מֵתִיב רַב אַחָא בַּר אַמֵּי: אֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה – לֹא נִסְתַּלְּקָה מֵעַל מִזְבַּח הַנְּחוֹשֶׁת אֶלָּא בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה – לֹא נִסְתַּלְּקָה עַד שֶׁבָּא מְנַשֶּׁה וְסִילְּקָהּ. וְאִם אִיתָא, מֵעִיקָּרָא הוּא דְּאִיסְתַּלַּק לֵיהּ!

8 פסחים פתח ↗

״אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד, וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד.

8 סוטה פתח ↗

אֶלָּא ״וַיַּקְרִיא״. מְלַמֵּד שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפֶה כׇּל עוֹבֵר וָשָׁב. כֵּיצַד? לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, עָמְדוּ לְבָרְכוֹ. אָמַר לָהֶם: וְכִי מִשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל אֱלֹהֵי עוֹלָם אֲכַלְתֶּם! הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

9 יומא פתח ↗

רֵישׁ לָקִישׁ הֲוֵי סָחֵי בְּיַרְדְּנָא אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַב לֵיהּ יְדָא. אֲמַר לֵיהּ: אֱלָהָא! סָנֵינָא לְכוּ — דִּכְתִיב: ״אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז״. אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כְּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כּוּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא — נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין רָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת — נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ.

10 יומא פתח ↗

מַאי אֶרֶז? אָמַר עוּלָּא: סַסְמָגוֹר. מַאי סַסְמָגוֹר? אָמַר רַבִּי אַבָּא: בַּת קוֹל. כִּדְתַנְיָא: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִין הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל.

10 שיר השירים רבה פתח ↗

רַבָּנָן פָּתְרֵי קְרָא בְּעוֹלֵי גוֹלָה, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, אֵלּוּ עוֹלֵי גוֹלָה. קְטַנָה, שֶׁהָיוּ דַּלִּים בְּאֻכְלוּסִין. וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָיָה בַּיִת אַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אָרוֹן, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאוּרִים וְתוּמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב חגי א, ח: וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָ וְאֶכָּבְדָ כְּתִיב חָסֵר ה, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵינוּ, מַה נַּעֲשֶׂה בַּיּוֹם שֶׁנִגְזַר דִּי עֲבַר פְּרָת עֲבַר דִּי לָא עֲבַר לָא יַעֲבֹר. אִם חוֹמָה הִיא, אִלּוּ יִשְׂרָאֵל הָעֳלוּ חוֹמָה מִבָּבֶל, לֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא פַּעַם שֵׁנִית. רַבִּי זְעֵירָא נָפֵיק לֵיהּ לְשׁוּקָא לְמִזְבַּן מְקָמָא, אֲמַר לֵיהּ לְדֵין דַּהֲוָא תָּקֵיל תְּקִיל יָאוּת, וַאֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ אָזֵיל לָן מִן הָכָא בַּבְלָיָא דִּי חָרְבוּן אֲבָהָתֵיהּ, בְּהַהִיא עָנָתָה אָמַר רַבִּי זְעִירָא לֵית אֲבָהָתַי כַּאֲבָהָתְהוֹן דְּהָדֵין, עָל לְבֵית וַעֲדָא וְשָׁמַע קָלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁילָא יָתֵיב דָּרִישׁ, אִם חוֹמָה הִיא, אִלּוּ עָלוּ יִשְׂרָאֵל חוֹמָה מִן הַגּוֹלָה, לֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, אָמַר יָפֶה לִמְּדַנִי עַם הָאָרֶץ. וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה צּוּרָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִטַּשְׁטֶשֶׁת, מְקוֹמָהּ נִכָּר, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, לֹא בִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל פַּעֲמֵי רְגָלִים שֶׁלָּהֶם שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. אֲנִי חוֹמָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד אֲנִי לֵעָשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל סָנֵיגוֹר בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, זֶה בַּת קוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה א, ט: לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד. תָּנָא מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים אַחֲרוֹנִים, חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, פָּסְקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין בְּבַת קוֹל, מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְנוּ חֲכָמִים בַּעֲלִיַּת בֵּית גַּדְיָא בִּירִיחוֹ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם, יֵשׁ בֵּינֵיכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ כְּדַי לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁמֵּת הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא. שׁוּב מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְנוּ בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִי בְּכֶרֶם הָיוּ, אֶלָּא זוֹ סַנְהֶדְרִין שֶׁעֲשׂוּיָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת דְּגָלִים דְּגָלִים כְּמַטַּעַת שֶׁל כֶּרֶם. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם, יֵשׁ בְּנֵיכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ כְּדַי לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן. אַף הוּא אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל, לְחַרְבָּא וּשְׁאָר חַבְרוֹהִי לְקַטְלָא, וּשְׁאָר עַמָּא לְבִיזָא, וְעָקָן סַגִּיאָן עֲתִידִין לְמֵיתֵי בְּעַלְמָא, וּבַאֲרָמִי אֲמָרָן. וְאַף עַל יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִין עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה לוֹ שָׁעָה, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין הֲרוּגֵי מַלְכוּת. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַע יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאָמְרָה נִצְּחוּ טַלַּיָּא דַּאֲזֵיל לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַנְטוֹכְיָא, וְכָתְבוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ שָׁעָה וְהָיָה כֵן, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִצְּחוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַע שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וַאֲמָרַת בְּטֵילַת עֲבִידְתָּא דִי אֲמַר סַנְאָה לְמִיחְרְבָא הֵיכָלָא וְנֶהֱרַג גְּיוֹסְלוֹקִין וּבָטְלוּ גְּזֵרוֹתָיו, וּבִלְשׁוֹן אֲרָמִי שְׁמָעָן. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן, מֶלֶךְ בַּמְּדִינָה צוֹעֲקִים לוֹ וְהוּא עוֹשֶׂה, אִם אֵין מֶלֶךְ בַּמְּדִינָה, אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ שָׁם, אֶלָּא שֶׁאֵין אִיקוֹנִין עוֹשֶׂה מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּתִיב דברים כח, סה: וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ רֹגֶז נִתַּן וְעָלָה עִמָּהֶם. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר שָׁמָּה לֵב רַגָּז, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ נִתְרַפְּאוּ. רֵישׁ לָקִישׁ כַּד הֲוָה חָמֵי לְהוֹן מְצַמְּתִין בְּשׁוּקָא הֲוָה אָמַר לְהוֹן בַּדַּרוּ גַּרְמֵיכוֹן, אָמַר לוֹ בַּעֲלִיַּתְכֶם לֹא נַעֲשֵׂיתֶם חוֹמָה וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת חוֹמָה. רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה חָמֵי לְהוֹן הֲוָה מְקַנְתֵּר לְהוֹן, אָמַר מַה נָּבִיא מְקַנְתֵּר לְהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ט, יז: יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וַאֲנָא לֵית אֲנָא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אִם רָאִיתָ סַפְסָלִין מְלֵאִין בַּבְלִיִּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מַה טַּעַם איכה א, יג: פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּקִבְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם מיכה ה, ד: וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וגו', וְאֵלּוּ הֵן שִׁבְעָה רוֹעִים, דָּוִד בָּאֶמְצַע, אָדָם, שֵׁת, מְתוּשֶׁלַח מִימִינוֹ, אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב וּמשֶׁה מִשְׂמֹאלוֹ, וְיִצְחָק לְהֵיכָן הָלַךְ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם לְהַצִּיל בָּנָיו מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, מיכה ה, ד: וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם, אֵלּוּ הֵן שְׁמוֹנָה נְסִיכִים, יִשַׁי, שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, עָמוֹס, צְפַנְיָה, חִזְקִיָּה, אֵלִיָּהוּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

11 סנהדרין פתח ↗

וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן, כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הוּצְרְכוּ לִסְמוֹךְ – סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה, אֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה. בּוֹרְרִים לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ.

12 שבועות פתח ↗

כׇּל ״שְׁלֹמֹה״ הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים״.

13 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים״; וְאֵין ״כֵּרָה״ אֶלָּא סְעוּדָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ״; וְאֵין ״חֲבֵרִים״ אֶלָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִנִי״.

13 חולין פתח ↗

וְאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר״, וַהֲדַר ״וַיָּרִיעוּ כׇּל בְּנֵי אֱלֹהִים״.

5 עלה מן המדבר. עלויה מן המדבר, סלוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר כמש"נ במדבר הזה יתמו ושם ימותו . מ"ר

6 מתרפקת על דודה. מהו מתרפקת על דודה ' א"ר יוחנן, שהיא מתרת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא . שם

7 תחת התפוח עוררתיך. דרש רב עוירא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאל ישראל ממצרים, שהיו משתדלות להזקק לבעליהן, וכיון שהגיע זמן הולדתן הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר תחת התפוח עוררתיך . סוטה י"א ב'

8 תחת התפוח עוררתיך. א"ר סימון, הדבור שהיה יוצא מהקב"ה בסיני היה סם חיים לישראל וסם מות לאוה"ע, לפיכך הוא אומר תחת התפוח עוררתיך . מ"ר פ' ב' פ' ג'

9 תחת התפוח עוררתיך. דרש פלטיין איש רומי ואמר, נתלש הר סיני ונעצר בשמי מרום והיו ישראל נתונים תחתיו, שנאמר ותקרבון ותעמדון תחת ההר . מ"ר

10 תחת התפוח עוררתיך. דבר אחר תחת התפוח עוררתיך זה סיני, ולמה נמשל לתפוח, מה תפוח זה עושה פירות בחודש סיון כך התורה נתנה בסיון . מ"ר

11 תחת התפוח עוררתיך. דבר אחר תחת התפוח עוררתיך, ולמה לא כאגוז ואילן אחר, אלא כל אילן דרכו להוציא תחלה עליו ואח"כ פירותיו ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואח"כ מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשיה לשמיעה, שנאמר נעשה ונשמע . שם

12 שמה חבלתך אמך. שמה – בסיני, וכי שמה חבלה, א"ר ברכיה, משל לאחד שהלך במקום סכנה וניצל, פגע ביה חבריה, אמר ליה, כמה סכנות עברת והוית כדון השתא ילדתך אמך ובריה חדשה נבראת . שם

13 שמה חבלתך אמך. שמה – במדבר, אמר ר' אבא בר כהנא, שמה חבלתך ושמה חבלה, חבלה – בשעה שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע , שמה חבלה – בשעה שאמרו לעגל אלה אלהיך ישראל, ומהו חובלה – נתמשכנו, דתנא ר' שמעון בן יוחאי, זין שנתן להם לישראל בחורב שם המפורש היה חקוק עליו וכשחטאו נוטל מהם . שם

5 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצְתָה נִשְׁמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״. וּמֵאַחַר שֶׁמִּדִּיבּוּר רִאשׁוֹן יָצְתָה נִשְׁמָתָן, דִּיבּוּר שֵׁנִי הֵיאַךְ קִיבְּלוּ? — הוֹרִיד טַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים וְהֶחְיָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן״ — אַל תִּיקְרֵי ״יִדֹּדוּן״, אֶלָּא ״יְדַדּוּן״.

8 יומא פתח ↗

כִּי קָא אָמְרִינַן — בִּדְהֶדְיוֹט. דְּתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט.

8 נדרים פתח ↗

״וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם״ — זֶה יֵצֶר טוֹב, ״וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחׇכְמָתוֹ״ — זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. ״וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא״ — דְּבִשְׁעַת יֵצֶר הָרָע לֵית דְּמִדְּכַר לֵיהּ לְיֵצֶר טוֹב.

9 פסחים פתח ↗

דִּכְתִיב: ״אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּכַלָּה שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵימָה בְּבֵית חָמִיהָ, וּרְדוּפָה לֵילֵךְ לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. כְּדִכְתִיב: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה׳ תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּכַלָּה בְּבֵית חָמִיהָ, וְלֹא כְּכַלָּה בְּבֵית אָבִיהָ.

10 פסחים פתח ↗

״אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״אֲנִי חוֹמָה״ — זוֹ תּוֹרָה, ״וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת״ — אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְרָבָא אָמַר: ״אֲנִי חוֹמָה״ — זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ״וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת״ — אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

12 עירובין פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִיזֵּן וְחִקֵּר תִּיקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה״. ״לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם״ — דְּאַגְמְרַיהּ בְּסִימָנֵי טְעָמִים, וְאַסְבְּרַהּ בְּמַאי דְּדָמֵי לַיהּ.

13 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמַּקְשִׁיבִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לְקוֹלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי״.

« תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ב׳ תורה תמימה על שיר השירים ח׳:ו׳ »